זה תמיד מתחיל בטלפון.
אחר כך מגיע פקס או מייל, ואחר כך אתה נכנס לאוטו ונוסע. בדמיונך, האנשים והתפאורה כבר מצוירים היטב. לקול ששמעת בטלפון יש פנים ואופי והכול חד וברור.
ככה זה. המוח האנושי חייב לבנות תמונה. הוא פשוט לא יכול אחרת.
אבל תמיד, בסופה של כל נסיעה, ישנה דלת.
ואתה כבר יודע מניסיונך, שברגע שהיא תיפתח, כל חזיון התעתועים הזה יתאדה ברגע אחד, ושמעברה השני של הדלת יהיה משהו אחר לגמרי.
יהיה סיפור.
**********************
"פיצוי הולם"
רצף של ששה עשר סיפורים אמיתיים, שנמתחים על פני עשרים שנה. יש בהם רפואה, כי זה המקצוע שלי, אבל יש בהם בעיקר מפגש וחוויה.
ויש בהם לא מעט את עצמי.
ואני חושב, שאולי גם אתם שם.
ביקורות:
ד.ס. - מורה דרך
רלי שבת שלום. ביליתי את היום כשש שעות בנסיעה, שאת מרביתה לא נהגתי. קראתי יותר ממחצית הספר. האנמנזות והדיאגנוזות התחלפו זו אחר זו, כמו גם נופי הנסיעה. הסיפורים נהדרים, העלילה קולחת והתיאורים מסביב קצרים ויפים ולא מפריעים לעלילה. (אהבתי מאוד את טריקת הטלפון של השריף). בקיצור, נהדר.
ר.ש. - רופאה
אני כבר אחרי הפלאפל והכבוד וההדר ונהנית מכל רגע. אני לא רוצה לגרום לגבהות לבך, אך הייתי ממליצה לכל רופא לקרוא. היכולת לבטא את הרגשתך בתוך הסיטואציה הרפואית מופלאה, והשימוש בכל כלי אפשרי, בעיקר הכנה מוקדמת, והערנות והמודעות לקליטת כל רמז מהסביבה מרחיבה את הלב שלי כרופאה. תודה על החוויה.
מ.מ. - מעצבת פנים.
לפעמים אני נפגשת עם ספר וישר צוללת לתוכו, הסיבות יכולות להיות שונות, מעניין, מרגש, מותח או מאפשר לצמוח מנקודת מבט חדשה. הספר של רלי רבינוביץ "פיצוי הולם", הוא בעיקר מפתיע. קראתי אותי ברצף אחד ללא הפסקה. יש לי אמא מדהימה בת 86, וכל ההתייחסות של עולמינו לגיל הזה לא פשוטה מכל נקודות המבט. הספר הזה נתן תפנית מחוייכת ורצינית ומבט רענן חדש. שילוב של אמפטיה, הכלה והומור, שירים, המחשות רפואיות גרפיות וקלילות. אבל הכי מרגש בעולמינו הממוחשב והמרוחק זה המבט פנימה אל כל אחת מהדמיות המיוחדות בסיפור. דבר אחד לא הצלחתי למצוא.... את אותו אגו רפואי המפורסם שמגן על הזן המיוחד הזה מפני העולם. ממליצה מאוד לקרוא ולחלק לחברים.
א.ר.- צייר
שכן. ידיד יקר. רופא מיוחד במינו, שבנה לעצמו שגרת עבודה עצמאית ועכשיו גם סופר. ישראל (רלי) רבינוביץ. הוציא באופן עצמאי את הספר פיצוי הולם. אסופת סיפורים, העוסקים במפגשיו המלאי אמפטיה ועניין עם בני אדם, רובם מטופלים. התכבדתי לקרוא את הטיוטה ולהעיר הערות. הספר מקסים! אנושי ,חכם וטבול בחמלה ובאהבת הבריות ומנגיש את חשיבת הרפואה גם להדיוטות כמוני. ממליץ בחום רב. כרגע הספר למכירה רק אצל רלי.מומלץ!
ל.ס.-מדריכת תוכנה
באחד הימים קפצתי לשכנה למסור משהו. בפתח הבית עמדו כמה ארגזי קרטון, העליון מביניהם היה פתוח ומתוכו הציצו עותקי הספר של רלי, טרי טרי מבית הדפוס. התרגשתי! לא בכל יום אני זוכה להחזיק בידי ספר ביכורים שזה עתה נולד, כשהסופר הוא שכן, והוא בכלל רופא, לא ידעתי שהוא כותב ספרים. בצפייה רבה קיבלתי לידי עותק אחד ועוד באותו הערב שקעתי בקריאה, ומאז קשה לי להניח את הספר מידי. רלי רבינוביץ' הוא רופא משפחה וגריאטר. בספר ישנם 16 סיפורים אמיתיים המתארים את חוויותיו בעבודתו. הסיפורים שבו את ליבי. הם כתובים ברגישות מופלאה, בהומור דק, מתובלים בחן במונחים מעולם הרפואה שגם הדיוטה כמוני מסוגלת להבין. ובעיקר יש בהם הזדמנות נדירה להיכנס לתוך ראשו של רופא. אלה לא סיפורים על רפואה, אלה סיפורים על מפגש עם אנשים.
ש.א.- מהנדס
רלי, סיימתי את הספר בשקיקה. כתוב מקסים, מעניין, מקורי, מצחיק. מאוד אנושי ומרגש. שאלתי כמה פעמים את עצמי אם אני מוטה בגלל היכרותי אותך. זה כמובן הוסיף, אך לא מוריד מאומה מאובייקטיביות המשוב שלי. אני חושב שהספר מעניין במיוחד את חתך הגילאים שלנו, שמטפל בהורים מזדקנים. בכל אופן, אני חושב שחשוב שיהיה נגיש לכל ואשמח לעזור בלקדם אותו. בשלב ראשון, אשמח לדעת כיצד ניתן לרכשו, כי בכוונתי לקנות אותו במתנה לכמה מידידי. יישר כוח ומצפה לספר הבא... (מעביר אותו עכשיו לאירית)
ביקורות נוספות...
מ.ו.- יזמות חברתית
מאוד נהניתי מהספר. קראתי אותו ברצף, זה לא דבר חדש אצלי, שכן אני קוראת המון ומהר וכשיש ספר שאני אוהבת אני פשוט קוראת ללא הפסקות. כמה דברים מאוד בלטו בספר, דבר ראשון זה הסגנון האחר, השונה, החברי מאוד. כאילו באמת שומעים את הסיפור מחבר טוב. גם הרגשתי ״בבית״ בזכות התיאורים על אורלי, הילדים, הבית שמוכרים לי. אבל אני מניחה שגם עבור מי שלא מכיר, זה מה שיוצר את התחושה של הקרבה והאינטימיות. כמובן שגם ההתייחסות ל״חולשות״ כמו מבנה הגוף המגושם, הלבוש הפשוט, חוסר ההצלחה בבחינה, יוצרים ביחד את הקרבה והתחושה השונה בחוויה הרגילה שבקריאת ספר. וזה מה שעשה את חוויית הקריאה לשונה ומיוחדת ומהנה, בנוסף להומור, להסברים, האיורים שמעלים חיוך, ולשירה כמובן...עכשיו אני נותנת לציקי לקרוא, אחר כך אמא שלי, ומעניין מה הם יחשבו.
א.כ.- מהנדס, חבר של ר.ש.
ראשית וידוי: לו אני רואה את הספר בחנות, אני לא קונה אותו. אני לא בעניין מחלות, תרופות, רפואה וכאלה.אבל ר. ו- ד. ביקשו והמליצו, אז לא יכולתי לסרב. אמרתי, אקרא סיפור או שניים, שבטח ירתיעו אותי, אספר להם על התרשמותי ובכך נסיים את העניין. התחלתי לקרוא עם תחושת "אנטי". אפילו מצאתי חיזוקים לתחושה הזו: כל המונחים הרפואיים, ובכלל, התמונות המתוארות, אמרו לי שזה לא בשבילי. אבל אז קרה קסם. אני קורא, מסיים סיפור, אומר לעצמי, די. סוגר את הספר, אבל נמשך ולא יכול להתאפק וקורא עוד סיפור. ועוד סיפור. התחושות נשארות - רתיעה מחד ומשיכה מאידך. היכולת להתחבר לאדם, להעביר אנושיות וחמלה, יחד עם עין חדה שמבחינה בפרטים (שביל גרנוליט, פרחי אמנון ותמר, רגלי שולחן), כאשר רופא נמצא ב"מצב עבודה" - מופלאה בעיני. הסקרנות גוברת, ואני ממשיך לקרוא.מימד נוסף שהספר מקבל, הוא על רקע הידיעות שלי אודות הרפואה והמערכת הרפואית בכלל. פעם, כשהייתי צעיר יותר, היתה לי אמונה ובטחון גבוה מאוד בשניהם. זה היה פעם. הספר נותן תקווה. בהצלחה.
ע.ר.- עובדת סוציאלית
רלי יקר, קראתי באמת בשקיקה ובתענוג צרוף את שלושת הסיפורים הראשונים וכמובן אמשיך לבאים אך הייתי חייבת לשתף ולתת משוב מפרגן ואוהד...היום רכשתי לי ספר שחיפשתי כבר הרבה זמן ורציתי להתחיל לקרוא אך על השולחן היה מונח גם הספר שנתתי לי לקרוא, הלב והעין נמשכו דווקא אליו. כל כך נהניתי מהסיפור הראשון והייתי חייבת להמשיך לשני...התוכן, האופן בו אתה מביא את הסיפור, התיאורים והשפה, חוש ההומור המשובח (מצאתי את עצמי די נקרעת מצחוק), השילוב של הסיפור האנושי עם הידע המקצועי, סדר הדברים, ההתחלות, האמצע והסוף, הקישור בין הסיפורים, היכולת ממש להמחיש את הסיטואצייה והתנהגותם של הנפשות הפועלות - הכל בעצם, יוצר חווית קריאה משובחת ביותר עם הרבה טעם של עוד.
ב.ר.- רופאה (אמא של המחבר)
הי רלי! כפי שאמרתי לך גמרתי לקרוא את הספר שלך, פעם ראשונה כספר מדף ראשון ועד אחרון (ולא בחלקים כמו קודם). אחרי זה שוב עיינתי בו בדפים הראשונים ובמה שכתוב על גב הספר ובכותרות הסיפורים. לדעתי זה ספר טוב מאד ויעניין אנשים שונים, כאלה שמתעניינים באדם ומתרגשים מסיפור אנושי. בנוסף לזאת, לדעתי, זה ספר קריאה חשוב לרופאים בכל הגילאים, צעירים וותיקים גם יחד ולכל מי שפוגש אדם מבוגר במסגרת טיפולית כלשהיא. הספר מדגיש את הקונטקסט של “חיי האדם” כבסיס לבעיה העכשווית הרפואית-שינוי מקומו של החולה במסלול חייו הפרטיים ושינוי מקומו בהירארכיה המשפחתית החברתית. הכתיבה שלך היא בו בזמן פדגגוגית-מתאימה ללימוד- וספרותית-מרגשת, פונה לרגש ומעודדת המשך קריאה. קוראים את הסיפורים ומבינים שאלה פרקי חיים אמיתיים. לאחר קריאת הספר, קל להבין שהרפואה היא שילוב של אומנות ומדע.
ר.ש. -אמנית
רלי ואורלי היקרים.
אכן ספר על שתי אהבות, הראשונה היא אורלי....ספר מקסים מקסים, שאיפשר לי להכיר איש יצירתי במיוחד עם עולם פנימי עשיר, אמן שהוא גם רופא. רופא הרואה במטופל שלפניו קודם כל בן אדם. רופא וחוקר שרואה תמונה שלמה, עמוקה ומושכלת. פשוט נהניתי מכל רגע בספר, מהכתיבה ,מהסיפורים האנושיים, מהשירים, האיורים, ההסברים המדעיים. ספר מלוטש, ערוך נהדר, הכל מתחבר למשהו אחד, ספר אותנטי, מספר באהבה על האנשים סביבך. אהבתי את התיאורים של הגליל, וכן עולה מהספר משהו מאד ישראלי שקשה לי בדיוק להצביע עליו אבל שבגללו אני חושבת שישראל היא מרכז היקום ושזה המקום שלי בעולם.ממליצה בחום לכל מכרי לקרוא את הספר, מחכה ליצירה הבאה שלך...באהבה, כי זו באמת ההרגשה הכללית שעוטפת כל עמוד בספר, ר.
ל.פ.- מלווה רוחנית
לרלי, המוכר לי יותר כד"ר רבינוביץ החביב והמסור...נהניתי ביותר מקריאת הספר אותו מצאתי בתא הדואר שלי .
שבו אותי מכל שורות הפתיחה "לאנשים הנושאים בעול האהבה והחובה......" כמה מדויק, כמה יפה. זה מה שעשה לי את החשק להתחיל מיד בקריאה. נהניתי מאד מהסיפורים, על אף העצב שנמצא שם. אפילו הזלתי דמעות לא אחת. אבל היו גם חיוכים רבים. רותקתי מהסיפורים, הדמויות, וכמובן מדמות הרופא המקסים שנשזרה ביניהם באומנות.
מרגש מאד. כל טוב והרבה ברכה, ל.
י.א.- רופא
נהניתי מאוד! מתי הספר הבא? חלקים מעוררים חיוך ובאותה מידה פחד, אני עוד מעט שם, בתוך הספקטרום המשתנה הזה בין רק עתיד .לבין עבר- רק עבר! וגם אותו אין מי שיזכור. הזקנה! הבדידות! הבדידות הכפולה! אנחנו באמת נוטשים אותם, אולי מפחדים מהם...כי הם זה אנחנו והמנגנון לא מאפשר לנו לראות את עצמנו בסוף, כי אם יש סוף אז למה כאן ועכשיו?! בחלקים הספר מעורר חמלה , אמיתית. הזקן בשולי החברה. הכתיבה שלך מאפשר לצאת למסעות שלך ביחד איתך, גם בין ביקורי הבית וגם בתוך החיים שלך, שאותם אתה מעלה, בצורה יוצאת מהכלל לעיתים במעלה שנייה ולעיתים במעלה שלישית- היכולת הנהדרת לשזור שלושה סיפורים בפרק אחד, שלוש תקופות, מאורעות שונים ולכולם סוג של מכנה משותף המאפשר לספר להיות לא רק ספר תיעודי אמיתי אלא גם, לעיתים להיתפס כסיפורת- כזאת שכיף לקרוא אותה.
א.ה.- רופא
רלי,
התחלתי את הספר אתמול בערב ועד מוצאי שבת כמעט לא יכולתי להניח אותי מדי. מעניין, קולח ומהנה.
תודה רבה.
י.נ.- מורה
רלי שלום,
סיימתי לקרוא את הספר, (למרות שמידי פעם כשהתיישבתי לקרוא בו, מצאתי אותו בידי בעלי) ונהנתי מכל רגע (גם הוא).
כבר קראתי בעבר כמה ספרים שנכתבו על ידי אנשים שאני מכירה או פגשתי, ומעולם לא הרגשתי צורך לכתוב להם לאחר מכן.. הפעם אינני מחכה שנפגש בשבילים באחד ההרים או הערוצים, כפי שכתבת לי בהקדשה.
אהבתי את הסיפורים, את שפת הכתיבה, את האיורים וההסברים.
מצאתי את עצמי "משוחחת איתך" ביני לבין עצמי, רואה את דמותך בין השורות והתמלאתי הערכה.
הערכה ליחס שלך לחולים ולבני משפחותיהם, ליחס שלך למקצוע, היחס שלך לבני משפחתך ולחיים....
אהבתי את השילוב העדין של היחס שלך לארץ הזו, לסביבה ולהסטוריה שלנו.
אשרך!
יש לך פיצוי הולם (וגם שם הספר הולם).
תודה רבה,
י.
ר.ר. -פיזיותרפיסט
הספר הזה פשוט ממתק! אני קורא, לומד ונהנה. ספר חובה לרופאים וסטודנטים. תודה!
. מורה
ד. ה. - רופא
ר. כ מורה
רליי היקר,
מודה לעצמי על שרכשתי את ספרך "פיצוי הולם". שבע-עשרה המילים הראשונות, ריגשו אותי עד דמע. יכולתך לתמצת בקליפת אגוז עשייה מתמשכת, מוצפת רגשות למען האחר - היתה מדוייקת ,עוצמתית (אולי משום שכל שורה מחברת בין ניגודים ) ומחייבת קריאה חוזרת. סיפוריך מביאים אותך לפני הקורא , על ממדיך הפיזיים, רגישויותיך, יחסיך עם בני משפחתך, עולם התוכן שלך , הרקע הצבאי, קשיים בלימודי הרפואה, מעט מילדותך, וזה מייצר חוויית קירבה של הקורא לכותב.
תאורי המקרים- חיים מאד ומציגים תמונה בהירה של דינמיקה פנימית ובין-אישית, התרחשות של מעל ומתחת לפני השטח.
בחרת , שלא להעמיד פנים של אומניפוטנט, אלא, לשתף את הקורא במתח שאתה חש במצבים מסויימים , בחששות העולים בך נוכח מצבים מסויימים.
בין הסיפורים שילבת בתבונה שירים לא מתחכמים- המתארים בקצרה מפגשים של רגע , מצבים שנגעו בך והיטבת להעבירם אל הקורא.
מעודד לדעת, כי לא אחת קשיש מידרדר למצב ירוד בשל שילוב תרופות לא מתאים או היעדר חומרים נחוצים ויש בכוחה של הרפואה לשפר את המצב (לו רק יימצא הרופא הנכון בזמן הנכון).
שמחתי לגלות אדם , שבתוך גופו גדל-הממדים שוכנת נשמה רגישה ועדינה, היודעת להקשיב , לא רק באוזן אלא גם בלב.
שא תודה, שא ברכה.
ע.א. מורה
הי ראלי
כבר מזמן אני מתכננת לכתוב לך...
(סיימתי לקרוא את הספר שלך קצת אחרי הטיול.)
נהניתי לקרוא, ולמדתי המון...הסיפורים שלך כתובים בהמון רגישות, חוש הומור, חמלה... הספר מרגש.
מצאתי בו שילוב מקסים בין כובד לקלילות, והמון אהבה לאנשים.
נתת הצצה לשגרת העבודה שלך, והזכרת לי את הרופאים של פעם.
את רופא הילדים בשכונה שלי, שהיה עושה ביקורי בית, ומגיע עם התיק השחור שלו אלינו לסלון,
(ממש כמו בספר של יהונתן גפן - שירים שענת אוהבת במיוחד)...
יש בזה משהו נכון יותר, מתכוון, מכבד ונראה שגם מאפשר טיפול נכון יותר ומותאם יותר.
נראה שהבחירה שלך בגריאטריה, התבהרה לי.
כמובן שעלו בי מחשבות על ההורים שלי, על סבתא שלי שנפטרה בבית, בחדר שלה...
על המחויבות שלנו להורים,
על עצמינו בעוד ככה וככה שנים,
מניחה שדברים שכתבת יעזרו לי בהתמודדות הצפויה בהמשך...
מרשימה הסבלנות והאהבה שאתה מביא למטופלים שלך...
נראה שחוץ מלהיות רופא, מהסוג שאני מאחלת לעצמי ולאהובי, יש לך גם את הכישרון לספר.
אז תמשיך לכתוב!!!!
חיבוק גדול והמון תודות.
נ.ת.
סיימתי את הספר - נהניתי ממש - מרתק אנושי ומלמד . נהניתי מאוד מהשירים - בעיקר מהשיר זמזם שמספר בעצם את התחושות שלי כשמגיעה למקום חדש. השאלתי את הספר לחברה
המון תודות שנתת לי אותו - כשעידו יגיע כמובן שאתן לו את הספר.
דר' רבונוביץ היקר ! ( מותר לי לקרוא לך כך ?)
סיימתי לקרוא את ספרך בעניין רב וסקרנות , מבלי שיכולתי להוציאו מהיד. לעיני נגלה עולם ומלואו על חיי האדם בתקופה (ברוכה? ) של אריכות הימים. אין לי שמץ של ספק שהתיאורים שלך ,בכול דף ודף, של הסביבה, הלבוש, האדם , תנועותיו, ארשת פניו, תהליך הזדקנותו ויחסו לסביבתו, מזכירים את היצירות של גדולי הסופרים, שאי פעם נפלו לידי. הייתי מוקסמת . בהיותי בעצמי אדם שנולד במאה הקודמת מוכרים לי המצבים המתוארים ויכולתי להזדהות גם עם האדם הצעיר כמוך וגם עם המטופלים שלך. רק כעת הבנתי מה קרה לגיסתי שסבלה זמן ארוך מגירוד ברגלים ושום משחה לא עזרה. היא נאלצה לוותר על לבישת מכנסים, עברה לחצאית ורק אחרי שאחד הרופאים המליץ על לקיחת PUSIT , הפסיקה לסבול. יש עוד הרבה מקרים עליהם שמעתי
וקראתי בספרך וכך הגעתי למסקנה שבחרת במקצוע הנכון.
אני מניחה שרבים מאד חבים לך תודה ענקית על עזרתך כרופא וכאדם.
יש גם דבר נוסף בספרך, אליו אני רוצה להתייחס: השירים. אהבתי אותם. הם קישטו יפה את המצבים בהם אתה עוסק. הם מבטאים את הרגישות שעוטף אותך ומצביעים על חושים חדים.
ר.ע.
הי רלי,
משום שהנך בלתי מושג (התקשרתי אליך ללא מענה ) אני נאלצת לכתוב לך ולא לומר לך בע"פ ,כי נהניתי מאד לקרוא את הספר שלך. בקלות התחברתי לעולם שלך המתואר ביופי ברגישות ובאהבה. כל הכבוד- הספר מקסים.. אגב, איך הוא הגיע אלי?
ר.ח.
אימא (רחל חסדאי) ביקשה למסור לך שהיא מאוד נהנתה לקרוא את הספר שלך. היא מספרת עליו לכל החברות שלה באלישע. למען האמת גם אני הסתקרנתי והתחלתי לקרוא בו. מעניין מאוד.
ר.מ מורה
איך אפשר לרכוש אותו בזריזות?
תודה
ע, סטודנט צעיר לא צעיר לרפואה
הבן של מרלן האחיין של הלן והנכד של לייבוביץ האינסטלטור
סיימתי את הספר ב 3 ימים והוא מפתיע מאוד. התחברתי לאנלוגיה בין עלית המדרגות
לבין מהלך הדיכאון. אהבתי סיפורים בית הבובות וקומה שניה
חייכתי לעצמי כשכתב על בדיקת המטופל שלא זכר חדשות- לא הייתי עוברת בדיקה קוגניטיבית אצלך, כי שנתיים אחרי מלחמת לבנון השניה ניתקתי כבלים בבית-סיפור ארוך .אם תרצה ..פעם..
והשירה הנהדרת - הכל שלך?
האם אתה כותב ספר חדש?אם כן-שלח אלי עותק
שלום ד"ר רבינוביץ,
רכשתי את ספרך בסיום יום העיון המחוזי לפני מספר שבועות, ומאז הוא מונח בהישג ידי. אני נזהרת לא לקרוא את כולו בישיבה אחת.. כדי שלא יסתיים. הקריאה בו, היא חוויה אנושית מרגשת.
כרופאה צעירה (מאוד), הסיפורים מציבים רף גבוה אך ברור ובר השגה, לטיפול אנושי ומקצועי.
אם אפשר בבקשה, אני רוצה להזמין עוד 2 עותקים עבור חברותיי.
אשמח לקבל פרטים להעברת תשלום.
(ואם יש עניין לחסוך בהתעסקות במשלוחים, אני יכולה לאסוף את הספרים מהמרפאה בקרית מוצקין)
תודה רבה רבה, וסופ"ש נעים
החל משני הדפים הראשונים – המוטוX2 ועד לסיפור האחרון שסוגר את הספר . תודה רבה על השיתוף, הכנות ואומץ הלב שבכתיבה. ומחכה לספר השני. בברכה והמשך מיצוי הפואטיקה של החיים
לא תאמין אבל מיום שישי בערב עת קבלתי את הספר קראתי כבר למעלה ממחציתו.
הוא כתוב בצורה קולחת זורמת מרגשת אוטנטית מתוך ענווה וכבוד לאדם שמולך עם הומור עצמי ובכלל, ועם חמלה ואהבת אדם. הספר גם מלמד ומעביר בצורה כל כך נגישה את רזי החשיבה המקצועית את מהות עבודת הגרונטולוג בקהילה ואת שיקולי הדעת שלך ולדעתי יכול להיות כלי מעולה למשפחות הזקנים שמגיעות להיוועץ בך הן בהבנת המצב והן בכך שה"מקרה" הבודד שלהם מקבל הדהוד ומיתון על רקע העובדה שאלו חיי אדם בקשישותו שיש מה לעשות אבל אין להחזיר את הזמן לאחור.
הספר מלא בתקווה ובין השורות ניכרת אהבתך למטופליך.
תודה רבה רבה
I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It’s easy. Just click “Edit Text” or double click me to add your own content and make changes to the font. I’m a great place for you to tell a story and let your users know a little more about you.